רופא בינלאומי.
אני שולח את הפנייה המצ"ב לגורמים שונים בתוך מדינת ישראל בה אני גר-אולם אין מענה משום ארגון או משרד ממשלתי לבעיות שאני מעלה כאן.
כולם, ללא יוצא מן הכלל מתעלמים לא מוכנים להשיב באופן ענייני ותוקפים אותי על עצם העובדה שאני פונה.
מה לדעתכם ניתן לעדשות?
בברכה,
אסף בנימיני.
אל:
הנדון: בקשה לבירור.
א.ג.נ.
אני אדם בן 54(אני כותב דבריי אלו ביום 31 באוקטובר 2026) מאזור ירושלים-ואני סובל מבעיות בריאות שונות-גופניות ונפשיות. בשל ההידרדרות שחלה בשנים האחרונות במצב בריאותי אני מתקשה יותר ויותר בהגעה למרפאות(לרופא משפחה או לרופא מקצועי) לצורך בדיקות רפואיות-אם וכאשר ישנו צורך בכך.
אציין כי אני אדם שמתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, ואין ביכולתי לשלם על שירות של רופאים פרטיים.
כיצד ניתן בכל זאת למצוא פתרון? מה ניתן לעשות?
בברכה,
אסף בנימיני.
אל:
הנדון: סיוע לצורך תשלום שכר דירה.
א.ג.נ.
אני אדם שסובל מנכות פיסית, ומתקיים מקצבת המוסד לביטוח לאומי.
משרד הבינוי והשיכון מעביר לאנשים כמוני כ-770 שקלים לחודש כסיוע לצורך תשלום שכר-דירה-וזאת בנוסף ל-100 שקלים שמועברים על ידי משרד הבריאות במדינת ישראל לאותה המטרה.
כידוע, בסכומים הללו לא ניתן כיום לשכור דירה בשום אזור בארץ-ועל אחת כמה
וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בדירות נגישות לנכים, בהן עלויות השכירות הינן גבוהות
במקצת.
אני סבור כי ישנו צורך דחוף בעידכון סכום הסיוע והתאמתו למחירים של השכרת
דירות בישראל-ובמיוחד בעבור נכים קשים שלא יכולים לעבוד.
איזה פתרון ניתן למצוא במצב כזה?
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב האביבית 7-דירה 8,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9650817.
נ.ב. 1)מספר הטלפון שלי: 058-6784040.
2) כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il או: 1972assaf@gmail.com או: ass.benyamini@yandex.com או: asafbb@proton.me או: a72assaf@aol.com או: asafew@astermail.org או: asafd@ze.io
3)המסגרת הטיפולית בה אני נמצא:
עמותת "רעות"-הוסטל "אביבית".
רחוב האביבית 6,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9650816.
מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל: 02-6432551. או: 02-6428351.
מתאמת הטיפול של ההוסטל, שמגיעה לבקורי בית אחת לשבוע בדירתי:
גברת שרה סטורה-055-6693370.
מנהלת ההוסטל: גברת סתיו גולן-שדה.
4)רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב:
ד"ר ברנדון סטיוארט,
"שרותי בריאות כללית"-מרפאת "הטיילת",
רחוב דניאל ינובסקי 6,
ירושלים, מיקוד: 9338601.
מספר הטלפון במשרדי המרפאה: 02-5098282.
מספר הפקס במשרדי המרפאה: 02-6738551.
מספר הטלפון הישיר של ד"ר ברנדון סטיוארט: 054-5489970.
אל: שדולות חברתיות / סוציאליות בישראל ובעולם.
הנדון: שיתוף פעולה לקידום זכויות "הנכים השקופים" בישראל.
שלום רב,
ביום 10.7.2018 הצטרפתי לתנועת
"נתגבר – נכים שקופים", הפועלת לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות קשה שאינה נראית לעין – פיזית או נפשית.
מדובר באוכלוסייה רחבה של אנשים בעלי 75%–100% נכות רפואית, שאינם כשירים לעבודה, אך אינם מוגדרים כמוגבלי תנועה. כתוצאה מכך, הם נותרים פעמים רבות מחוץ למערך התמיכה החברתי, ונאלצים להתמודד עם פערים קשים לעומת אוכלוסיות נכים אחרות.
תנועת "נתגבר", בראשות טטיאנה קדוצ'קין, מייצגת כיום כ־1,300 חברים מכל רחבי הארץ. רבים מהם מתמודדים עם מציאות כלכלית מורכבת ביותר, הכוללת קצבת קיום בסיסית בלבד, וללא זכאות מספקת לדיור ציבורי, סיוע בשכר דירה או הטבות חיוניות כגון הנחות בתרופות, חשמל, ארנונה ותחבורה.
בניגוד לכך, אוכלוסיות נכים אחרות מקבלות סל הטבות רחב יותר הכולל סיוע משמעותי בדיור ותוספות קצבה ניכרות. מצב זה יוצר פער חברתי עמוק שאינו מבוסס על רמת אי-כושר העבודה בפועל, אלא על הגדרה טכנית בלבד.
לאורך השנים נוהלו פניות רבות לגורמים בכנסת ובממשלה, אך עד כה לא חלה התקדמות מספקת בנושא.
לפיכך, אנו פונים אליכם בבקשה לשיתוף פעולה אמיתי ומשמעותי, שמטרתו:
קידום הכרה מלאה באוכלוסיית "הנכים השקופים"
הרחבת הזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה
הגדלת סל ההטבות כך שישקף את מצבם התפקודי בפועל יצירת שוויון וצדק חברתי אמיתי בתוך מערכת התמיכה בנכים בישראל.
זהו לא רק עניין של מדיניות – אלא מבחן מוסרי וחברתי מהותי של החברה הישראלית.
נשמח להיפגש, להציג נתונים נוספים, ולבחון דרכי פעולה משותפות לקידום שינוי אמיתי.
בברכה,
אסף בנימיני.
חבר בתנועת "נתגבר – נכים שקופים"
פרטי קשר ותנועות תומכות:
תנועת "נתגבר – נכים שקופים"
טטיאנה קדוצ'קין – יו"ר התנועה
📞 052-3708001 | 03-5346644
אסף בנימיני
📞 058-6784040
עמותת "לנפש – לוחמי נפש פועלים לשינוי":
רותם פאר – מנהלת העמותה
📞 054-7931317
קישור לרשתות החברתיות:
אל:
הנדון: החזר על התקנת מעקה בטיחות.
א.ג.נ.
אני אדם נכה שמתגורר בשכונת קרית מנחם שבירושלים, ומצאתי חברה פרטית שעזרה לי בהתקנת מעקה בטיחות במדרגות שמובילות לדירה בה אני גר-מה שמצמצם את הסיכוי לנפילות שהיו יכולות להתרחש בגלל בעיות בריאות קשות.
אני מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי.
האם קיים גורם ממנו ניתן להגיש בקשה להחזר כספי בעבור עלות של עבודה כזו?
ואם כן-מיהו הגורם ממנו ניתן לבקש החזר? ובאילו תנאים?
אציין כי אני גר אמנם בקומת קרקע-אבל יש 9 מדרגות בין הדירה שלי לרחוב.
בברכה,
אסף בנימיני.
נ.ב. צילום גרם המדרגות בו בקשתי להתקין את מעקה הבטיחות:

צילום המקום לאחר התקנת המעקה:

להלן פוסט שכתבתי ברשת החברתית פייסבוק:
במסגרות לנפגעי נפש בקהילה קיים מצב מסוכן והרסני שנמשך שנים רבות:
מתאמי הטיפול, עובדות סוציאליות וגם מדריכים שיקומים במסגרות של דיור מוגן בקהילה משתכרים משכורות נמוכות מאוד, וניתן לראותן אף כמשפילות בהתחשב בכך שהמשרות עצמן תובעניות מאוד.
כך נוצר מצב בו כמעט אף איש מקצוע רציני לא מעוניין לעבוד במקומות האלו-וכל מי שרק יכול או מוצא הזדמנות לכך עוזב ועובר למגזר הפרטי.
כתוצאה מכך העמותות, שלא ירצו שיופנו כלפיהן טענות שהן מפקירות לגמרי את השטח הנמיכו באופן משמעותי את דרישות הסף להעסקה-ובשפה פשוטה יותר: מקבלות לעבודה אנשים לא מתאימים שלא יכולים באמת לעשות את העבודה.
אני מבחין בכך היטב כמטופל.
וכתוצאה ישירה מן המצב בו ה"מטפלים" הם כמעט תמיד ללא הכשרה מתאימה:
1)יש ירידה חדה באמינותם.
2)התפקיד עצמו מרוקן מכל תוכן.
3) ה"מטפלים", בגלל היעדר ההכשרה הנחוצה לעבודה זו לא יכולים לסייע במאומה בפרוצדורות חיוניות: הפניית מטופלים למסגרות שתואמות את מצבם, התייחסות נכונה לאנשים בשלל מצבים, ביצוע איבחון והערכה למטופל-אם וכאשר הדבר נדרש, סיוע במיצוי זכויות מול רשויות או משרדי ממשלה ועוד.
כך נוצר רושם מוטעה בציבור לפיו אנשים בהוסטלים לנפגעי נפש בקהילה כביכול "מטופלים"-בשעה שבהתחשב בעובדות שתוארו כאן הרי שאין כיום יכולת אמיתית כזו.
אדגיש כי אלו בשום אופן לא מסקנות נמהרות או פזיזות: אלו מסקנות אליהן נאלצתי להגיע לאחר שהבחנתי בכך שמצב זה שב וחזר על עצמו בכל מסגרת בה הייתי.
ואין הקשבה: מסתייגים מהכללות באופן גורף-אבל צריך לזכור שגם הסתייגות גורפת מהכללות היא כשלעצמה הכללה שיכולה בהחלט להביא לעיוורון מרצון וחוסר רצון להודות במציאות מסוימת, וגם כאשר כל העובדות מצביעות עליה.
וכבר אמר מי שאמר שככל שחברה מסוימת תתרחק יותר מן האמת, כך היא תשנא יותר את מי שאומר אותה.
אז אני לא תוקף אף אחד באופן אישי-ואני לא בא בטענות לשום מדריך או מטפל שעוזב עבודה בעמותה ציבורית בה הוא מרוויח משכורת רעב-והרי אי אפשר לצפות משום אדם צעיר שיעבוד כל חייו בתנאים כאלו.
אני חושב שהדבר היחיד שיכול להביא לשיפור או שינוי המצב יהיה שיפור בתנאי העסקתם של המדריכים השיקומיים, העובדות הסוציאליות ומתאמי הטיפול-וזה למרבה הצער פשוט לא קורה(והלוואי שאני טועה בכך).
השלטון במדינת ישראל לא מוכן לעשות צעדים כאלו מסיבות אידיאולוגיות-וכתוצאה מכך כולם נפגעים: מטופלים ואנשי צוות כאחד.
כמובן שהמלחמה של שלושת השנים האחרונות שגרמה לעלייה פתאומית וחדה במספרם של האנשים שזקוקים לטיפול נפשי החריפה את המצב עוד יותר.
ההרגשה שלי שבתחום הטיפול אנו מצויים כיום לקראת קטסטרופה גדולה הרבה יותר-וקשה מאוד לראות איך זה נמנע.
ולכל מי ששואל אותי אם העובדת הסוציאלית שאין יכולה לעזור-זו התשובה.
להלן המכתב, אותו שלחתי לכתובת:
גברת סתיו גולן-שדה,
עמותת "רעות"-הוסטל "אביבית",
רחוב האביבית 6,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9650816.
26.10.2026
לגברת סתיו גולן-שדה שלום רב:
הנדון: התנהלות מתאמת טיפול.
ג.נ.
בבקור הבית שהתקיים היום, יום שני, ה-26.10.2026 בשעה 11:00 בבוקר מתאמת הטיפול שעושה בקורי בית בדירתי,
גברת שרה סטורה התלוננה בפניי על כך שהיא מקבלת שיחות טלפון בנוגע לנושאים שוניםשקשורים אליי, בעקבות פניות שלי אל גורמים שונים.
בנוגע לכך אשיב כי:
1)אני אכן פונה לגורמים שונים בנוגע לתחומים שקשורים לנכות שלי בהם המסגרתשל הוסטל אביבית לא יכולה לטפל-ואני לא רואה בכך שום פסול.
2)כפי שכבר הבהרתי פעמים רבות הפניות הן לא מתקפה על שום איש צוות כזה אואחר. אני כן מביע בפניותיי בקורת רבה על מחדלים מבניים שלא מאפשרים מענה טיפולי,וחלקם אף עשויים לסכן את חיי.
ובקורת עניינית אין פירושה "מתקפה" כביכול כלפי המתאמת הטיפולית או כלפי כל איש צוות אחר.
אפשר למתוח לעתים בקורת, ולשאוף לתיקון מחדלים-ובלי שזה יגרור באופן אוטומטימתקפה כזו עליי באופן אישי.
3)אשמח אם ההתייחסות תהיה לנושאים עצמם ולא לעצם העובדה שאני פונה-זו זכותיהבסיסית כאדם וכאזרח במדינת ישראל-ועצם עובדת היותי מוגדר כפגוע נפש לא אמורהלשלול זאת ממני באופן אוטומטי.
4)אני חושב כי אין כל פסול בעובדה שמתאמת הטיפול מקבלת מדי פעם שיחות טלפוןבנושאים שקשורים לטיפול בי. בבקור הבית שהיה היום היא איימה עליי כי היא לא תאפשרלי לשלוח הודעות והיא תהיה בקשר עמי אך ורק ממשרד ההוסטל.
אני חושב כי במידה ומתאמת הטיפול לא מוכנה להיות בקשר עם גורמים שקשוריםלבעיות קריטיות עימן אני מתמודד מן הראוי שהיא תעזוב את תפקידה.
ולסיכום: אני אמשיך לפנות אל כל מי שאמצא לנכון, אם וכאשר יהיה בכך צורך.
עובדת היותי מוגדר כפגוע-נפש לא צריכה לשלול ממני את הזכות לטפל בענייניי-ועל אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בנושאים קריטיים בהם מסגרת ההוסטל לא מטפלת.
בברכה,
אסף בנימיני-דייר מן הדיור המוגן של הוסטל "אביבית".
נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.
2)מספר הטלפון של מתאמת הטיפול, גברת שרה סטורה: 055-6693370.
3)כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il או: 1972assaf@gmail.com או: asafbb@proton.me או: ass.benyamini@yandex.com או: a72assaf@aol.com או: asafd@ze.io או: asafew@astermail.org



תגובות